ESSAY Magazine (An International Journal of Sexaholics Anonymous)

When I joined SA in the autumn of 2020, I was broken but willing to take direction. That’s because I was so desperate. Many years of experience in AA did afford me some advantages, though, including countless book study meetings and a good familiarity with the Big Book and the Twelve and Twelve. I even remembered some passages, like page 417 about acceptance, which I could still recite word for word. The stuff I memorised still serves as a kind of mental reference library.

 
לפני זמן מה, חברה בקבוצת הבית שלי עברה תקופה קשה ותהיתי למה אלוהים נותן לזה לקרות. זה הזכיר לי משהו שקרה לי לפני כשנתיים
אחותי נפלה במדרגות בזמן שהחזיקה את אלי, הבת שלה. לאחותי לא קרה כלום, אבל האחיינית שלי, שהייתה אז בקושי בת שנה, שברה את הרגל והייתה צריכה להיות עם גבס כמה שבועות. אחר כך אחותי חלתה בקורונה, ובזמן שהמשפחה הייתה בבידוד, היו צריכים לארגן לי אישור מיוחד כדי שאוכל לקחת את אלי לבית החולים שיסירו לה את הגבס

 
הצעד ה-12 מזכיר לנו להעביר את המסר של SA למכורים למין ברחבי העולם. כלי חשוב עבור ההחלמה שלי הוא לתת שירות בוועדות, כמו ועדת התרגום של  .SA מאז 2020, אני משמש כמקשר בין הרמה העולמית לבין אלו שמתרגמים חומרים לספרדית ופורטוגזית

 
כבר בתחילת המסע שלי ב-SA ידעתי שהמייסד שלנו, רוי ק., כתב את הספר "מכורים למין אנונימיים" ("הספר הלבן"). לאחר מכן למדתי שהוא גם כתב את "ההחלמה מתמשכת", "גילוי העקרונות" וכמה עלונים של  SA. עם זאת, במשך שנים תהיתי מי כותב את כל יתר הספרות הנהדרת של SA ומה כרוך בתהליך ההוצאה לאור. ואז, כשנקרתה בפני ההזדמנות ללתת שירות ברמה בינלאומית, התנדבתי להצטרף לוועדת הספרות

 
כוחות שונים דחפו אותנו לסדנת סוף שבוע ראשונה של החלמה ב-SA הודו שהתקיימה באשירוואד, בנגלור. הכוחות האלו כללו פשיטת רגל רוחנית מסכנת חיים, כישלון מוחלט של מתינות ושליטה עצמית ושרשרת אירועים מבטיחה בין שלל חיפושים נואשים

 
לפני שהתפכחתי, לא הייתי איש ספר. למעשה, מעולם לא קראתי ספר מההתחלה עד הסוף. כמעט סיימתי ספר אחד בבית הספר, כי זה סחף אותי לתוך עולם של פנטזיה הרחק מהמציאות. רוב הקריאה עבורי הייתה מלחיצה וחסרת טעם
המסורת הדתית שלי עודדה אותי לקרוא ללמוד, ולעשות מדיטציה. לעיתים קראתי בתנ"ך כדי שלא לעורר אי שביעות רצון או להרגיש מחוץ לעניינים, אך פספסתי את החלק הכי חשוב בקריאה: יישום העקרונות שהופיעו במה שקראתי. התייחסתי לקריאה כאל מטלה שעליי לסמן עליה וי

 
כשהגעתי ל-SA בסתיו של 2020, הייתי במשבר אבל הייתי מוכנה לקבל הכוונה. וזה מכיוון שהייתי כל כך מיואשת. שנים רבות של ניסיון בAA בהחלט הביא לי כמה יתרונות אמנם, וזה כולל אינספור מפגשי לימוד ספרות והכרה טובה של הספר הגדול ושל השניים עשר ושתים עשרה. אני אפילו זכרתי בעל פה כמה פסקאות, כמו בעמוד 417 על קבלה (עמוד 150 במהדורה העברית), שעד היום אני עדיין יכולה לדקלם מילה במילה. החומר אותו שיננתי בעל פה עדיין משמש אותי כסוג של ספריית עיון נפשית

במפגש הראשון שלי בסקסהולוסטים אנונימיים שמעתי מישהו קורא את ''הבעיה'' וידעתי שאני במקום הנכון. בספר הלבן כתוב:
8. להשתמש בספרות של התוכנית. הספרים "שנים- עשר ושתים- עשרה" ו"הספר הגדול" היו המדריכים הראשונים שלי בעבודה על הצעדים. שוב ושוב מצאתי מה שהייתי צריך באותם כתבים מקוריים שעליהם נבנתה תוכנית שנים- עשר הצעדים. רבים מאיתנו מוצאים כעת שעבודה לפי העקרונות המתוארים בספרות של אס איי מוסיפים עוד ממד והם יעילים ביותר (ספר הלבן עמ' 161).